למקרה שזה לא היה מספיק ברור

שלום בלוג יָשֵׁן. אלו העדכונים בקצרה: הצטרף למעבדה פריט חדש. טרם הספקתי לדווח כאן כיאות על הולדתו, והוא כבר הספיק ללמוד להתהפך, לזחול, ללכת, ולהגיע לצנצנות הזכוכית שמוחבאות בארון מאחורה. כל זה מילא, נו, יכולתי להבליג. אבל עכשיו, במעמקי השנה השנייה לחייו, הוא עוסק באומנות הגדולה מכולן – הוא בונה שפה. עכשיו, עכשיו קורים הדברים האמיתיים. עכשיו הוא מנסה את כוחו בחיקויי צלילים ("זהו, אני חייב כבר לצאת" – "יב בר צאת… יב בר צאת… יב בר צאת…"), צובר מילים חדשות בקצב מסחרר, בודק איך מדביקים אותן זו לזו, מתנסה במגדלים של שתיים ואפילו שלוש קביות, סליחה, מילים. עכשיו אפשר לעקוב אחרי תהליכי החשיבה שלו, הפירוק והבניין, ולהבין לעומק איך העסק פועל. איך מוח אנושי בונה שפה. איך האנושות עשתה את זה.
ועכשיו גם אי-אפשר לשבת ולדווח על זה, כי שפה היא לא הדבר היחיד שארפכשד להוט להרכיב ולפרק. גם מחשבים זה אחלה.
אז בקצרצרה, מהר מהר לפני שיתעורר:

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

חידה

התארחנו בבית של סבוצפת, ובלדד התרשם עמוקות מכמה בקבוקים שמצא על שפת האמבטיה. הוא ספר, נרגש: לא שמפו אחד, לא שניים… שבעה שַׁמְפּוֹנִים!
אם יום אחד אפתח בלוג על תפיסה חשבונית של ילדים, אולי יעלה בו דיון מעניין על תורת המספרים בזרם הבלדדי של המתמטיקה. אבל הבלוג המשעמם הזה עוסק רק בלשון, והפעם במקום לשפוך מילים אמסור את זה כחידה לקוראים:
איזו עוד מילה בלשוננו נגמרת בתנועת O – הברה פתוחה – וכשהיא באה ברבים מושחלת אליה נו"ן פרוסתטית?

שה לא נדע

מלכישוע עמל על הכנת סיפור לעיתון החדש של מתושלח, וביקש עזרה באיות. "כְּשֶׁרַצְתָּ" – הוא הטעים – "כ"ף, שי"ן, ה"א, רווח, רי"ש, צד"י, תי"ו?"

כשה לא שואלים אותי, אני לא עונה. אין מתוק מסיפור ילדים בשיבושי כתיב קלים. אני גם מומחית גדולה בפענוח, אם יורשה לי להתרברב. אבל מי שמחפש אצלי תשובה יקבל אותה. עזרה תמיד תינתן בהוגוורטס למי שמבקש. הכתבתי למלכישוע את המילה כשרצת האחת, הרציפה, נטולת הה"א והרווח. הוא הגיב בהשתאות קלה, ואז הסביר לעצמו: זה כמו וי"ו.

להמשיך לקרוא

מי הזיז את המושא שלי

בלדד, דרדק ירא שמים ומדקדק בקלה כבחמורה, אוהב לקדש.
יום חול או שבת, בוקר או לילה, אמצע הארוחה או אמצע השעמום של אחה"צ ארוך – הילד לא קטנוני; כל זמן כשר לקידוש.
גוררים כיסא לארון, שולפים מהמדף הנכון את הגביע, מוזגים מיץ ענבים, חלב, מים, מה שזמין, ומגיעים לעיקר:
"יום השישי, ויכולו את השמים ואת הארץ…"
לקח את הפסוק "וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם…" (בראשית ב' א) והוסיף פעמיים 'את'.

להמשיך לקרוא

משיר לכם ניגון ישן

ילדונת שתכונה כאן מהיטבאל צפתה בזמר המקרב את המיקרופון לפיו והכריזה: "עוד מעט הוא משיר!"

משיר, מהיטבאל? למה לא שר?
פשוט בתכלית: כמו שמי שבעתיד יקים בהווה הוא מקים, כמו שמי שבעתיד יגיש בהווה הוא מגיש, כמו עוד עשרות צמדים כאלה – כך מי שבעתיד ישיר בהווה הוא משיר.

להמשיך לקרוא

נרי נרים 2 – זוגיות במשבר

ממשיכים עם בלדד והנָרִים שלו.
מִפועל הציווי נַר כבר התלהבתי. הגיע הזמן לטפל בשם העצם המרובה נָרִים. גם אם האדון מסרב להכיר בעי"ן שבנַעֲלַיִם, גם אם חשוב לו להמיר את הלמ"ד ברי"ש מסיבותיו (בעזר הא-ל, עוד נדבר על זה וגם על זה) – למה שלא ייצור לו נָרַיִם? מה פשעה צורת הזוגי, שהוא מבכר את הרבים על פניה?

להמשיך לקרוא

נרי נרים 1 – בפקודה

אחד הדברים האהובים על בלדד הוא התארגנות לקראת יציאת מהבית. גולת הכותרת של ההתארגנות היא הקריאה הנלהבת "נָרִי-נָרִים!"

את המשמעות לא קשה להבין – הוא מנופף בכל עוז בנעליו, שנחפז להוציא מפינת הנמנום שלהן. אבל לכדי ניתוח דקדוקי מלא הגעתי רק לאחרונה.

נָרִי נָרִים פירושו נָל לִי נָלִים דהיינו נְעַל לִי נַעֲלַיִם. זוהי פנייה בציווי.תמונה מוטבעת 1 להמשיך לקרוא

היפוך היש

לפני עידן ועידנים, כשבלדד עוד לא היה בעניין של דיבור, החלטתי בכל זאת לכתוב רשומה על השפה שלו, ועיקרה – התחליף למילה אין. שינויים רבים מספור חלו בשפתו מאז, המון דרגות ושלבים שלא הספקתי לתעד (רשימת נקודות להתייחסות עתידית שמורה לי איפשהו, מבטיחה), אבל להפתעתי גיליתי שכשהגיע הרגע שביטוי מסוים שלו הריץ אותי אל הדף – תיכף ומיד לכתוב ולנתח – מדובר שוב בתחליף למילה אין.

להמשיך לקרוא