חידה

התארחנו בבית של סבוצפת, ובלדד התרשם עמוקות מכמה בקבוקים שמצא על שפת האמבטיה. הוא ספר, נרגש: לא שמפו אחד, לא שניים… שבעה שַׁמְפּוֹנִים!
אם יום אחד אפתח בלוג על תפיסה חשבונית של ילדים, אולי יעלה בו דיון מעניין על תורת המספרים בזרם הבלדדי של המתמטיקה. אבל הבלוג המשעמם הזה עוסק רק בלשון, והפעם במקום לשפוך מילים אמסור את זה כחידה לקוראים:
איזו עוד מילה בלשוננו נגמרת בתנועת O – הברה פתוחה – וכשהיא באה ברבים מושחלת אליה נו"ן פרוסתטית?

שה לא נדע

מלכישוע עמל על הכנת סיפור לעיתון החדש של מתושלח, וביקש עזרה באיות. "כְּשֶׁרַצְתָּ" – הוא הטעים – "כ"ף, שי"ן, ה"א, רווח, רי"ש, צד"י, תי"ו?"

כשה לא שואלים אותי, אני לא עונה. אין מתוק מסיפור ילדים בשיבושי כתיב קלים. אני גם מומחית גדולה בפענוח, אם יורשה לי להתרברב. אבל מי שמחפש אצלי תשובה יקבל אותה. עזרה תמיד תינתן בהוגוורטס למי שמבקש. הכתבתי למלכישוע את המילה כשרצת האחת, הרציפה, נטולת הה"א והרווח. הוא הגיב בהשתאות קלה, ואז הסביר לעצמו: זה כמו וי"ו.

להמשיך לקרוא

מי הזיז את המושא שלי

בלדד, דרדק ירא שמים ומדקדק בקלה כבחמורה, אוהב לקדש.
יום חול או שבת, בוקר או לילה, אמצע הארוחה או אמצע השעמום של אחה"צ ארוך – הילד לא קטנוני; כל זמן כשר לקידוש.
גוררים כיסא לארון, שולפים מהמדף הנכון את הגביע, מוזגים מיץ ענבים, חלב, מים, מה שזמין, ומגיעים לעיקר:
"יום השישי, ויכולו את השמים ואת הארץ…"
לקח את הפסוק "וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם…" (בראשית ב' א) והוסיף פעמיים 'את'.

להמשיך לקרוא

משיר לכם ניגון ישן

ילדונת שתכונה כאן מהיטבאל צפתה בזמר המקרב את המיקרופון לפיו והכריזה: "עוד מעט הוא משיר!"

משיר, מהיטבאל? למה לא שר?
פשוט בתכלית: כמו שמי שבעתיד יקים בהווה הוא מקים, כמו שמי שבעתיד יגיש בהווה הוא מגיש, כמו עוד עשרות צמדים כאלה – כך מי שבעתיד ישיר בהווה הוא משיר.

להמשיך לקרוא

נרי נרים 2 – זוגיות במשבר

ממשיכים עם בלדד והנָרִים שלו.
מִפועל הציווי נַר כבר התלהבתי. הגיע הזמן לטפל בשם העצם המרובה נָרִים. גם אם האדון מסרב להכיר בעי"ן שבנַעֲלַיִם, גם אם חשוב לו להמיר את הלמ"ד ברי"ש מסיבותיו (בעזר הא-ל, עוד נדבר על זה וגם על זה) – למה שלא ייצור לו נָרַיִם? מה פשעה צורת הזוגי, שהוא מבכר את הרבים על פניה?

להמשיך לקרוא

נרי נרים 1 – בפקודה

אחד הדברים האהובים על בלדד הוא התארגנות לקראת יציאת מהבית. גולת הכותרת של ההתארגנות היא הקריאה הנלהבת "נָרִי-נָרִים!"

את המשמעות לא קשה להבין – הוא מנופף בכל עוז בנעליו, שנחפז להוציא מפינת הנמנום שלהן. אבל לכדי ניתוח דקדוקי מלא הגעתי רק לאחרונה.

נָרִי נָרִים פירושו נָל לִי נָלִים דהיינו נְעַל לִי נַעֲלַיִם. זוהי פנייה בציווי.תמונה מוטבעת 1 להמשיך לקרוא

היפוך היש

לפני עידן ועידנים, כשבלדד עוד לא היה בעניין של דיבור, החלטתי בכל זאת לכתוב רשומה על השפה שלו, ועיקרה – התחליף למילה אין. שינויים רבים מספור חלו בשפתו מאז, המון דרגות ושלבים שלא הספקתי לתעד (רשימת נקודות להתייחסות עתידית שמורה לי איפשהו, מבטיחה), אבל להפתעתי גיליתי שכשהגיע הרגע שביטוי מסוים שלו הריץ אותי אל הדף – תיכף ומיד לכתוב ולנתח – מדובר שוב בתחליף למילה אין.

להמשיך לקרוא

מכל מקום

רשומה על היגד שלא ברור אם יצא מפי הילד או לא – הייתה לנו כבר. הפעם מתקדמים: רשומה שתנתח את לשונו של ילד שעדיין לא יודע לדבר.

לא דחוף לבלדד העניין הזה של דיבור. יש דברים הרבה יותר מעניינים בחיים. רוכסנים, למשל. מלחיות. משקפיים של אמא. לדבר עוד יהיה זמן בהמשך. בינתיים הוא מסתפק במילה אחת, ואמא שלו לא צריכה יותר מזה כדי שיהיה לה מה לכתוב.

אולי "מילה" זו לא הגדרה מדויקת. זה יותר קרוב להצגה: כפות ידיים פרושות לצדדים, גבות מתרוממות, הגה קצר מושמע בצליל גבוה, ומשאיר אחריו פה מעוגל בתהייה. חדי האוזן (או בעלי הדמיון) יצליחו לפענח שהצליל הקצר הוא vo, ומכאן הדרך לאיפה קצרה. יש לנו מילה.

איפה הספר? איפה המפתחות של אבא? איפה הכובע? (במלרע!) vo? בכל פעם שמחפשים משהו בבית (וזה קורה הרבה) – הדרדס מתייצב הכן ומגייס את כל אוצר המילים שלו, ואת מיטב כישרונו הדרמטי.

אבל היום לא חיפשתי. היום סתם הערתי לו כמה חבל שעדיין אין לו משקפיים משלו לעקם, כי את של אמא כה קשה להשיג. "אין משקפיים לבלדד", אמרתי, והזאטוט נענה בהתלהבות: כפות ידיים פרושות, גבות מתרוממות, פה מתעגל בצליל גבוה שהוא אולי vo .

אז עכשיו המילה הזאת משמשת גם לאין?

או שהוא מחפש את המשקפיים הדמיוניים שלו?

לא משנה. זה אותו דבר בדיוק.

להמשיך לקרוא