נעים מאוד, כנרת עזריאל.
אישה, רעיה ואם.
אוהבת שפה ומרבה לעסוק בה: עורכת לשון, מנקדת, מייעצת.
אוחזת בתואר שני בלשון עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מרותקת מתהליכי התפתחות של שפה, ומהסודות שהם חושפים בשפה עצמה.
עוד קצת על הרציונל של הבלוג הזה אפשר לקרוא ברשומה הראשונה.
אני מניחה שבכל אחת מהרשומות שלי נופלת לפחות טעות אחת. מוזמנים לתקן, להעיר, לשאול. אני קוראת את כל התגובות, ומשתדלת גם להגיב (לעתים זה לוקח זמן).
אפשר ליצור אתי קשר בכתובת davazriel בג'ימייל.
מצינו 
שלום רב.
סוף-סוף מצאתי.
תהילה והרבנית – וגם מינה ובלומה.
סיפור פשוט.
המשפט הראשון בפרק השביעי (עמ' מט).
וגם עמ' 70 ב"על כפות המנעול".
אנחנו לא נספר בגנותה של מינה, כדי לבוא לידי שבחה של בלומה.
יפה מאוד!
זכרתי את המשפט על בלומה ומינה, לא זכרתי את המשפט המקביל על תהילה והרבנית.
אני זוכרת במעומעם שנגענו בזה פעם, לא זוכרת מעבר. אם אתה רוצה לתת לי תזכורת ממוקדת, אתה מוזמן להשתמש בכתובת שכתובה לעיל.
כבונוס אתה יכול לעלעל במשנה תורה להרמב"ם, הלכות דעות, פרק ז' ה"ד, וכן בניסוח בחפץ חיים, פרק ט' ה"א (ותודה לאבי מורי על ההפניה).
שלום רב.
מה נשמע?
ויספ? משהו דומה?
ב"ה, בריאים ושלמים. קצת מצרה על הבלוג הנטוש מחוסר זמן. ומה שלום כבודו? ומה זה ויספ?
טעיתי. או כמו שאומרת אשתי: "שוב טעית". 🙂
לא ויספ.
אַל
תֹּ֥וסְףְּ
עַל־דְּבָרָ֑יו פֶּן־יֹוכִ֖יחַ בְּךָ֣ וְנִכְזָֽבְתָּ
משלי ל ו
שוב טעיתי.
לא ויספ.
אַל -> אלא
תֹּ֥וסְףְּ
הו, כן, יופי של מילה.
חג שמח. אין צורך להגיב.
ב]כל שנה מתחשק לי לשתות מהכוס של אליהו הנביא. מה הוא כבר יעשה לי? אֲבָל אז אני נזכר – מה קרה לי בגיל 8 ימים – כאשר יָשַבתי בכִסא של אליהו הנביא.
[מה, אליהו הנביא בא באמת לכל בית – בליל הסדר? לכתוב על 4 לשונות של גאולה – ועל 4 כוסות? וגם על הכוס החמישית?]
חג שמח משה!