ועוד כמה מילים על נתפעל

ברשומה הקודמת דנתי בבניין נתפעל, שנראה שמשמש להכלאה בין התפעל לנפעל, ונראה שמשמש כך כבר אלפי שנים. על נקודה חשובה אחת נתתי דעתי רק אחרי הפרסום: נראה לי שכשילדיי משתמשים בנתפעל הוא יכול לשמש אצלם גם לעבר וגם לבינוני. זו תחושה. ברוב המשפטים קשה לדעת בוודאות מה הייתה הכוונה. עוד לא נפל לידי משפט שאוכל להסיק ממנו בוודאות שהפועל מורה על זמן הווה, אבל כשמלכישוע מנסה לחבר את חלקי התצרף (ושוב אתרגם ללועזים: פאזל) וצועק בתסכול שזה "לא נתחבר", נשמע שהוא מלין על עכשיו, לא על לפני דקה.

להמשיך לקרוא

על פעלים סבילים וילדים פעילים

ברשומה הזאת אציג את היצירה הלשונית החביבה עליי ביותר בלשון ילדיי, זו שאני ממש מתמוגגת בכל פעם שיוצא לי לקלוט אותה. גבירותיי ורבותיי, קבלו את בניין נִתְפַּעַל.

להמשיך לקרוא

על מפלצות וחרוזים

היו לנו כמה שעות צהריים להעביר בירושלים. חשבנו לשהות במקום פתוח ונעים, עם מגלשות ונדנדות. התלבטנו בין כמה חלופות. בסופו של דבר נבחר גנו של ר' שמעון הקדוש (ובלע"ז – פארק סן סימון). הילדים היו מרוצים, רק מלכישוע (תכף בן ארבע) עוד היסס:

להמשיך לקרוא

בונים שפה

כשהייתי בגן, אבא ואמא בישרו לי שיום אחד נטוס באווירון לאמריקה, ושם נחיה שנה-שנתיים-שלוש באנגלית. כמה מוזר. ניסיתי לדמיין איך יהיו החיים באמריקה. למשל איך ייראה הגן שם. איך הגננת תגיד לילדים משפט יומיומי כמו – – נגיד – – אני יודעת, מצאתי: איך היא תורה לנו לסדר את הכיסאות ליד השולחנות בסוף הארוחה.

להמשיך לקרוא

מילות יחס – חלק אחרון

מהרשימה הגדולה של שיבושי מילות יחס שהצגתי לפני פרוץ החגים כבר לא נשאר הרבה. אחרי חלוקה פנימית אחת ועוד אחת נשארו עוד שיבושים בודדים שלא התייחסתי אליהם. חלקם עוסקים בהטיות המילה מִן, ונראה שגם לא אתייחס אליהם בגלגול הזה. המילה הזאת גדולה עליי.

אז נשארו בעצם עוד שני ציטוטים לדון בהם:

להמשיך לקרוא