אני אתה והוא

"אני ואבא ק…נו את החלב הזה", הסביר פריט מס' 3 לכל מי שהיה מוכן לשמוע.

מנהלת המעבדה נדרכה. בגבות מכווצות התכופפה קדימה, סימנה לשאר הפריטים לשמור על השקט, ושאלה: "מה אתה ואבא עשיתם?"

"קנינו את החלב".

"אהה, אוקיי".

אכזבה קלה מורגשת באוויר.

"למה שאלת?" מתעניין פריט מס' 2.

"רציתי לשמוע אם הוא אמר קָנָנוּ, קנו, או משהו אחר, ומסתבר שהוא אמר קנינו".

"אז לא יהיה לך על מה לכתוב בבלוג", אמר פריט מס' 1 בנימה של השתתפות בצער.

למה לא, בעצם?

דווקא עדיף ככה. אני יכולה לבחור לבד מה עדיף לי שהיה אומר, על איזה נושא מסתדר לי הכי טוב לכתוב. בוא נגיד שהוא אמר קָנוּ. לפעמים ילדים אומרים ככה.

אז מההתחלה. אבא ואני קנו את החלב הזה. למה בגוף שלישי? הוא מדבר על קבוצה קטנה שכוללת אותו עצמו – למה שלא ידבר על עצמו בגוף ראשון? למה לא קנינו? מה ההיגיון?

כי אבא ואני הם שני גופים שונים. נסתר ומדבר. וההחלטה ששניהם יסתופפו דווקא בצל המדבר אינה מובנת מאליה.

היחס בין הגופים ברבים, אנחנואתםהם, אינו זהה ליחס בין הגופים ביחיד, אניאתההוא.

הם לעולם יכלול רק גוף שלישי. יוסקה ושלומי, זרובבל ואשתו, ילדי הכיתה – כל אחד ואחד מהם גוף שלישי בפני עצמו, כולם ביחד גוף שלישי.

לעומת זאת אתם בלשוננו יכול לכלול בנוסף לגוף שני גם גוף שלישי. אתם יכול להיפרט לאתה ואת אבל גם לאתה והוא, אתה ושאר הילדים בכיתה שלך, שלושתכם שיושבים מולי ואחותכם שעוד לא הגיעה.

ואנחנו עשיר עוד יותר. הוא יכול להכיל גוף ראשון בלבד, גוף ראשון ושני ביחד, גוף ראשון ושלישי ביחד – ואפילו את כל השלושה. שנאמר "אני אתה והוא ומוישה קנגורו הלכנו לטייל בארץ ישראל".

אז אם נניח שזה מה שמלכישוע אמר, הוא פשוט בחר שהגוף המכיל יהיה גוף שלישי. בינינו, סביר יותר שילד יסתופף בצל אביו מאשר להפך.


לכל אלה שנענו לקריאתי הנרגשת ונידבו הברות – תודה וסליחה.בימים שעברו המשכתי להאזין למלכישוע בתשומת לב, והבנתי שהוא לא באמת מחלק להברות אלא לצלילים, אז התמיהה שלי על חלוקת ההברות המשונה שלו התבטלה, ואיתה ירדה לטמיון הרשומה שהתחלתי לגלגל במחשבה.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “אני אתה והוא

  1. מרתק. את הצורה "קננו" ודומותיה שמעתי הרבה אצלנו. כל אחד מהארבעה שלנו, כמדומני, עבר את שלב ה"קנהתי".

  2. כמו שבפיזיקה ידוע שפעולת התצפית משפיעה על תוצאות הניסוי, גם כאן ייתכן שהנסיינית השפיעה בלא משים על התנהגותו של אובייקט המחקר: אולי כששמע אותה אומרת "עשיתם" בגוף שני, הסיק מכך שלמרות גודלו העצום של אבא, גופו הנסתר (של אבא, כלומר) דווקא כן נבלע בתוך גופו הקטן (הנוכח בפי האם, המדבר בפיו שלו) של הילד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s