ועוד כמה מילים על נתפעל

ברשומה הקודמת דנתי בבניין נתפעל, שנראה שמשמש להכלאה בין התפעל לנפעל, ונראה שמשמש כך כבר אלפי שנים. על נקודה חשובה אחת נתתי דעתי רק אחרי הפרסום: נראה לי שכשילדיי משתמשים בנתפעל הוא יכול לשמש אצלם גם לעבר וגם לבינוני. זו תחושה. ברוב המשפטים קשה לדעת בוודאות מה הייתה הכוונה. עוד לא נפל לידי משפט שאוכל להסיק ממנו בוודאות שהפועל מורה על זמן הווה, אבל כשמלכישוע מנסה לחבר את חלקי התצרף (ושוב אתרגם ללועזים: פאזל) וצועק בתסכול שזה "לא נתחבר", נשמע שהוא מלין על עכשיו, לא על לפני דקה.

אם אמנם כן, נראה שלשון הילדים הולכת עוד צעד אחד קדימה מעבר ללשון המשנה; בניין נתפעל שלהם מידמה לבניין נפעל גם בתכונה הייחודית, המאפיינת ביותר של בניין נפעל – הדמיון בין עבר לבינוני. אתמול הוא נרדם, גם עכשיו הוא נרדם, ברגעים אלו ממש. הכתיב זהה, ההגייה בפינו זהה, בניקוד יש הבדל קל.

אם אינני טועה, בלשון חז"ל לא קיימת תופעה כזאת, אין נתפעל לציון בינוני. האם אני טועה? בעלי הקונקורדנציות המתאימות, פרוייקט השו"ת, ושאר בורות סוּדים שאינם מאבדים טיפה מוזמנים לבדוק ולהחכים אותי.

תוספת מאוחרת:

גיליתי שבלשון חז"ל המאוחרת כן מבצבץ לעתים נתפעל לבינוני. מורי פרופ' משה בר-אשר סוקר אותם כאן (ומביא דברים בשם אומרם).

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “ועוד כמה מילים על נתפעל

  1. בפעם הבאה שמלכישוע מתוסכל, תנסי להקשיב אם הוא אומר נתפעל בקמץ או בפתח.
    וברצינות, אם נמשיך עם התזה שלך אפשר להציע שהשימוש של מלכישוע בבניין נתפעל גם בהווה קשור לכך שבניגוד לחז"ל אין אצלו הבדל בין נפעל בעבר לנפעל בעתיד (בגלל השינוי בניקוד אני מניח שאצל חז"ל כן היה הבדל כזה). מה דעתך?

    • אבל למה שלא יהיה בלשון חז"ל נתפעל בקמץ לבינוני? לא חייבת להיות זהות בין העבר לבינוני כדי שההעברה בין הבניינים תהיה עקבית בכל הזמנים, לדעתי.
      בכל אופן, מצאתי קטע ממאמר של בר אשר, שבו הוא מזכיר צורות אחדות מלשון חז"ל שהן אכן נתפעל גם בבינוני. הצץ בתגובתי למטה.

      • לא טענתי ש*חייבת* להיות זהות בין העבר לבין הבינוני כדי שהעברה בין הבניינים תתרחש בשניהם, אלא רק שאם קיימת זהות כזו אזי העברה כנ"ל קורית באופן טבעי יותר.

  2. זו לא תשובה לשאלה ששאלת, אבל אולי קשור ואולי סתם דומה: הקטן שלי, 3, אומר: "אני מִכָּנֵס" במקום נכנס, "אני מִשָאֵר פה" וכו'.
    אם אני מבין נכון, הוא מטה את נפעל בבינוני כמו שהוא בעתיד, ומוסיף לו מ' תחילית שאופיינית לבינוני.
    נשמע הזוי אבל ככה הוא אומר. יש למישהו הסבר אחר?

  3. במיוחד לפסח: חשבתי על "מה נשתנה הלילה הזה?" המשמעות היא לחלוטין לא בעבר, לא "במה הלילה הזה הפך להיות שונה ממה שהיה" אלא לגמרי בהווה במשמעות של "במה הלילה הזה שונה משאר הלילות"

    • כבר יומיים, מאז שכתבת, אני מזמזמת את המשפט הזה בראש ומנסה להכריע אם הוא מצלצל כמו עבר או כמו הווה. ולא עולה בידי.
      קצת מתסכל. כמו במשפט של מלכישוע שציטטתי ברשומה עצמה – ההכרעה יכולה להיות רק לפי האוזן, קשה להוכיח לכאן ולכאן.
      יש הקשרים שבהם יכולה להיות הוכחה ניצחת. למשל, בקישור שהבאתי לדברי פרופ' בר-אשר מובאים פעלים כגון "נתאחין", "ניתוספת", שהם בהכרח הווה. גם אם מלכישוע היה פונה אל התצרף עצמו וגוער בו "אתה לא נתחבר" – זה היה חייב להיות הווה, כי עבר היה מניב "אתה לא נתחברת". אבל כל זמן שהוא נשאר בגוף שלישי זכר יחיד – אין דרך להוכיח למה כוונתו.
      והוא הדין ב"מה נשתנה".

  4. מתעדת שניים חדשים:
    "הוא לא נתהפך" (מלכישוע על בלדד; הוא דווקא כן, וגם זוחל ועומד על ארבע ומה לא)
    "אני מעתיק ולוחץ על קונטרול-וי, ובכל זאת הוא לא נִתְעַתָּק" (רעמסס; על כזה נתפעל חז"ל לא חלמו).

    • עברו כמה שנים, והנה אחד טרי:
      -בלדד, תשתדל לא לפורר על הרצפה.
      -אני נשתדל!
      גוף ראשון מוכיח שמדובר בבינוני (פועל עבר היה צריך להיות נשתדלתי)
      זהו. סופית. סגור. מדובר בבניין שהוא הרבה יותר נפעל מהתפעל.

      • ושוב חוזרת לכאן כדי לתעד.
        בלדד הבוקר:
        "למה אם לא פותחים את הברז בלילה אז המים נתמלאות במתכות?"
        גם כאן, אין ספק שמדובר בבינוני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s