על פעלים סבילים וילדים פעילים

ברשומה הזאת אציג את היצירה הלשונית החביבה עליי ביותר בלשון ילדיי, זו שאני ממש מתמוגגת בכל פעם שיוצא לי לקלוט אותה. גבירותיי ורבותיי, קבלו את בניין נִתְפַּעַל.

מתושלח הוא הראשון שצ'יפר אותי בפסגת-היצירה-העברית-המתחדשת הזאת. אני חושבת שהוא היה אז כבן שלוש. חזרנו מהגן, והוא ניסה בכל כוחו לשמור על יצירת המופת היומית שאחז בידיו. מי יודע, אולי זה היה דף עם קווים בצבע סגול ועוד מריחה בירוק, אולי ציור מודפס של בלונים שהאמן הדביק עליהם מדבקות. מה שלא יהיה – הדף היה יקר ללבו, והוא נאבק ברוח על זכות השליטה בו. הוא הצליח לשמור את הדף בידיו, אבל לא הצליח להשאירו במצב המופתי שבו היה כשיצאנו לדרך. "אמא! הדף נִתְקַמַּט!" הוא קרא בזעם ובתסכול, ואני – במקום לנחם אותו עצרתי כהלומת רעם. נתקמט. כמו בלשון חז"ל. כמו מה נשתנה, כמו נתמלאה הסאה, נתרבו המינים, נשתנו הטבעים.

ארבע שנים שמרתי את הפנינה בזיכרוני, הפכתי והפכתי בה בכל פעם שהזדמן, ושקלתי אותה לעומת דברי החוקרים שאני מכירה על הבניין החז"לי. כעבור ארבע שנים מלכישוע הגיע לגיל דומה, לתפיסה מורפולוגית דומה (תכף, תכף ננתח), והתחיל לפזר את הבניין הזה בנדיבות:

"הוא לא נִתְלַכְלַךְ";

(הבגד) "כבר נִתְיַבַּשׁ";

(החלק בתצרף, פאזל בשביל הלועזים) "לא נִתְחַבַּר".

אז מה הסיפור? איזה היגיון פועל כאן?

ככה:

החוקר המהולל סגל (נעים מאוד, משה צבי סגל, רב וחוקר רב-תחומי, פעל לפני כמאה שנה, פרסם בין השאר את הספר "דקדוק לשון המשנה", שבתקופתו אפילו שמו נחשב למהפכני ופרובוקטיבי, והיום זהו ספר הבסיס הראשון לכל העוסקים בתחום) הציע סיבה למעתק מהתפעל לנתפעל בלשון חז"ל – בהשפעת בניין נפעל הסביל, נתפסה האות נ כמסמנת סבילוּת. מכיוון שבלשון חז"ל בניין התפעל קיבל הוראה סבילה, הוא אימץ לעצמו את סימן הסבילות הצורני הזה. הסבר פשוט ויפה, ולמיטב ידיעתי אין עוררין עליו עד היום.

החוקרים שאחרי סגל שברו את הראש על רשימה קטנה של מילים שבכל זאת שמרו על בניין התפעל בלשון חז"ל: התנדב, השתחווה, התוודה, התפלל, התקבל.

ד"ר נחמיה גדעון הנמן הפריד את השתחווה מארבע המילים האחרות ברשימה. הראשונה – מצוטטת במשנה תמיד בהקשרים מקראיים, ועל כן שמרה על צורתה המקראית. האחרות, לטענתו, לא נכתבו בה"א במקור, ונראה שבתהליך מסירת המשנה (כל סופר מעתיק את המשנה מכתב היד שקדם לו וכך יוצר עותק חדש) המילים האלה תוקנו ללשון המקרא, מכיוון שהן קרובות לנושאים מקראיים.

מורי ורבי פרופ' יוחנן ברויאר מקבל את דברי הנמן באשר להשתחווה, אך חולק עליו בעניין שאר המילים; לדעתו המילים האלה כן מקוריות בטקסט החז"לי, והוא מציע סיבה אחרת לבניין החריג: אלו הפעלים היחידים במשנה המצריכים מושא ישיר (כגון "התקבלתי ממך חמישים זוז", (משנה, כתובות ה', א; תודה להלל על העזרה) – הפועל התקבל משמש כאן בדיוק כמו הפועל קיבל בשפה שלנו), ולכן – על דרך הסברו של סגל – ניתן לומר כי בפעלים האלה באה האות ה לסמן פועל פעיל ביותר. שהרי פועל המצריך מושא ישיר הוא פסגת האקטיביות. כשם שבניין נפעל העמיס על האות נ תוכן של סבילוּת, כך ניתן לומר שבניין הפעיל העמיס על האות ה תוכן של פעילות, ולכן טבעי להשתמש בה כאשר רוצים לסמן פועל מבניין התפעל שהוא לשם שינוי פעיל.

(הרשומה הזאת ארוכה מספיק גם בלי צרור הערות שוליים, אבל מי שמעוניין בהפניות ביבליוגרפיות לדברי החוקרים שהזכרתי – אעביר לו בשמחה.)

הילדים שלי, ששיננו את סגל וכל שאר החבורה בעל פה בסביבות גיל שנתיים למיטב זיכרוני, כבר ידעו בגיל שלוש אילו פעלים הם סבילים ועליהם לפתוח בנ, ובאילו פעלים אין לגעת. לעולם לא תתפסו אותם עם "נתלבשתי" או "לְמה נתחפשת בפורים שעבר". חלילה להם! אבל כשרוח גדולה וחזק (אל תאשימו אותי בחוסר התאמה בין שני התארים, תאשימו את אליהו הנביא, מלכים א' י"ט יא) בא ומקמטת דף בעל כורחו, דף שרצה בכל מאודו להישאר חלק ויפה אך נאלץ להיכנע בפני בעל הכוח – אין סבילוּת גדולה מזו. בשביל מציאות אומללה כזאת הכרחי להמציא את הגלגל מחדש, וליצור בניין נתפעל. הוא הדין ב"נתייבש", "נתלכלך", "נתחבר".

רק כשמתושלח חידש את הבניין, שמתי לב שלא מדובר רק בהבדל בין ה לנ. הרי יש גם הבדל בניקוד בין הִתְפַּעֵל לנִתְפַּעַל, וגם בנקודה הזאת נראה שהאחרון נוטה על פי בניין נפעל, שהברתו האחרונה מנוקדת בפתח. הבנתי שהאמירה "הדובר משלב כאן סימני סבילוּת בהשפעת בניין נפעל" נשמעת מלומדת מדי, מרוחקת מדי, ביחס להעברה הפשוטה שהתרחשה בתודעת העולל, ובתודעת קודמיו ליצירת הבניין החתרני. הילד הכיר את בניין נפעל כמסמן סבילוּת, איפה שהוא בהכרתו נחקק המכנה המשותף של נפתח, נסגר, נרדם, נרטב ואחיהם, והוא ניסה להלביש את התבנית הזאת על הפועל התקמט, כפי שהוא ואחיו הלבישו ומלבישים אותו על פעלים רבים אחרים. עד כמה שאני מתרשמת, ילדים אוהבים מאוד את בניין נפעל לסימון סבילות; אצלנו בבית נרשמים בלי סוף פעלים מחודשים בבניין הזה, כגון נֶחְבָּר, נִפְעָל ("אני מנסה להפעיל את הדיסק אבל הוא לא נפעל"), נִגְדָּל ועוד כהנה וכהנה. אלא שבמקרה הזה השילוב של השורש והמשקל לא הסתדר לו בקלות. הוא התקשה לשלוף מתוך התקמט את השורש ק-מ-ט לבדו, וסיפח אליו את התי"ו. ומה יוצא כשמשלבים את השורש ת-ק-מ-ט בתבנית נִ ְ ַל? נִתְקַמַּט. זה כל הסיפור.

 וזה סיפור שאני מאוד אוהבת.

לרשומה הזאת יש המשך כאן.

מודעות פרסומת

23 מחשבות על “על פעלים סבילים וילדים פעילים

  1. רשימה למופת.
    עדיין צריך להסביר למה מראש התנדב וחבריו נטבעו בבניין התפעל ולא בבניין הפעיל הטבעי יותר לפעילים.

    הערה נוספת ולא בהכרח קשורה. כשאני למדתי בתיכון על בניין "התפעל", המורה אמרה שהשימוש העיקרי שלו הוא פעולות שהאדם עושה על עצמו (כגון התלבש התפשט התקלח), אבל לפעמים הוא משמש גם כסביל, כמו הבניינים "נפעל" ו"פועל". אם זה נכון, הרי שגם המופעים הפעילים של "התפעל" הם "חצי סבילים" – האדם הפועל הוא גם הדבר שעליו הפעולה מבוצעת (מהדוגמאות שהבאת מהמשנה נראה שדברי המורה אינם נכונים ללשון המשנה – התנדב והתפלל אינם מבטאים פעולות שאדם מבצע על עצמו).

    • ניתוח בניינים הוא אחד הנושאים הקשים בשפה. אם אני מבינה נכון, בשלב קדום מאוד של השפה הייתה בבחירת הבניין מסירת מידע אוטומטי כלשהו על הפועל, וכשם שאתה יכול להסיק גם על פעלים שאינך מכיר לאיזה גוף וזמן הם משתייכים, רק על פי הצורה, כך יכולת להסיק משהו מהוראת הפועל על פי הבניין (ושימושו העיקרי של בניין התפעל – פועל חוזר, כפי שהדגמת על התפשט והתקלח), אך בשלבים הרבים של התפתחות השפה התערבבו הדברים שוב ושוב. הבניינים נוצלו להעביר הרבה מאוד סוגי מידע, ניואנסים דקים, וחלו על הדוברים הרבה אילוצים בבחירת הבניין. אפשר להגיד למשל שהעברית החדשה לא מאפשרת כלל יצירת פעלים בבניין קל. אז מצד אחד בניין קל הוא הנפוץ ביותר בדיבורנו, כי המסה הגדולה של אוצר המילים שלנו מגיעה מלשון המקרא, ושם הוא כיכב, מצד שני מבחינתנו זה בניין מת. כך לגבי כל בניין (ויש הרבה יותר משבעה…) – לכל בניין יש היסטוריה מפותלת, ועל כל בניין הועמסו משמעויות והיו תקופות שהיה יותר פופולרי ותקופות שנדחק החוצה.
      אני לא יודעת אם זה נותן מענה לשאלותיך, אבל זה מה שיש לי לתרום בנושא.

      • תודה.
        את יכולה לפרט קצת יותר על כך שבעברית החדשה לא ניתן ליצור פעלים בבניין קל?

      • הלל-
        אני לא יודעת לפרט, אני יודעת שזה פשוט כך. אילו פעלים נגזרו בעברית החדשה מהמילים דו"ח, צ'ופר, SMS? אני לא מצליחה להעלות בדעתי מצב שבו נגזור כיום מאיזו שהיא מילה פועל בבניין קל. כאילו הבניין הזה לגמרי לא קיים בתודעה הלשונית שלנו.
        מיכאל –
        תודה על ההפניה.

      • שמתי לב שילדים דווקא כן גוזרים פעלים במשקל קל. לאחר שאיתמר השפירץ עלי בזמן המקלחת, הפושטק הוסיף חטא על פשע והכריז: "רטבתי אותך!". זכורני גם שאחת המגיבות ברשימות הקודמות סיפרה על בנה שהכריז שהוא "רובה עליה".

        יכול להיות שאנחנו לא גוזרים פעלים באמצעות בניין קל כי אנחנו לא רוצים שהמילה שתצא תראה כמו שם עצם? דוגמא פשוטה שעולה לי בראש: על אדם שמיין דברים על פי סוגם אנחנו אומרים שהוא סִוֵג. אנחנו לא רוצים לומר שהוא סָוג (וו מנוקדת פתח), כי אז יחשבו שזה המקצוע שלו (סוָג, פתח תחת הסמך).

      • אתה צודק! לא חשבתי על זה (גם שהבניין כן חי ביצירה הלשונית של ילדים, וגם על הדמיון למשקל בעלי המקצוע, שאולי הוא זה שמגביל את הדוברים הבוגרים.)

  2. הבלשן הקטן שלי בערך באותו גיל טבע את 'נגמרתי', כדי להודיע שהוא מלא ולא רוצה לאכול יותר… זה אותו בניין, לא?

  3. סיפור אדיר! שאלה אחת בנוגע לחידוש:
    את יודעת לומר האם הילדים נחשפו כבר לפעלים אחרים מצורת נתפעל (שהגייתם nitpaal, אם אני זוכר נכון)? כי אם כן, אפשר להסביר את העובדה שהם מטים גם את נתקמט וחבריו עם שתי תנועות פתח בסוף כשימוש בבניין הזה, ולא כהשלכה של שורש מרובע חדש לתוך בניין נפעל.

    מה דעתך?

    • מצד אחד כן, הם מכירים את "מה נשתנה", וכפי שמודגם בתגובה שמתחתיך הבניין מבצבץ פה ושם בסיפורי הילדים ואולי בעוד טקסטים שהם נחשפים אליהם, אז הטענה שלך אפשרית. מצד שני, כאן יש לי בכל זאת תחושת בטן חזקה שהילדים יוצרים את הבניין, לא יוצקים לתבנית מוכרת. אם אחשוב על דרך להוכיח את זה – אנסה את כוחי.

  4. בעקבות הרשומה, שמתי לב שבספר "הביצה שהתחפשה" מופיע
    "נתגלגלה הביצה לבדה וחשבה לה: מה אפשר לעשות?"

    • יפה! מסתבר שלשון חז"ל עדיין משפיעה גם עלינו הדוברים הבוגרים פה ושם, אם לא בשפה הדבורה – לפחות בשפה הכתובה במשלב גבוה.

להגיב על עידו לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s