רובם ככולם

"אמא, מה את אוהבת יותר – אבטיח או מלון?"

"הממ… מלון".

"רובם אוהבים יותר מלון?"

רעמסס כבר בן שש, ועדיין לא הפנים ששאלות בסטטיסטיקה מפנים לאבא, לא לאמא. זאתי תמיד נתקעת בניסוח.

כשלמדתי עריכת לשון, רות אלמגור רמון הסבירה שברוב ההקשרים שבהם מופיעה בטקסט המילה כולם, יש להמיר אותה בהכול: "כולםהכול יודעים שערבית היא שפה שמית", "אתה לא חייב לעשות מה שכולםהכול עושים".

איפה כולם כן הולמת? במשפטים שמזכירים את המשפט החז"לי[1] "רובם בגזל ומיעוטם בעריות וכולם באבק לשון הרע" – יש כאן התייחסות לאיזו קבוצת הם מוגדרת, וביחס לאותה קבוצה אפשר לדבר על רובם, מיעוטם, חלקם – וגם על כולם. כשאין קבוצה מוגדרת הבחירה העברית הקלסית תהיה הכול, כגון "הכול כשרין לדון דיני ממונות ואין הכול כשרין לדון דיני נפשות, אלא כהנים, לוויים, וישראלים המשיאין לכהנה" (משנה, סנהדרין ד', ב).

אם זיכרוני אינו מטעני, רות אלמגור רמון הודתה שהתיקון הזה רחוק מאוד מהמקובל בעברית החדשה, ולא בכל טקסט אפשר לאכוף אותו. אני עצמי, ספק אם אפילו ניסיתי אי פעם להציע לכותב תיקון כזה. השפה משתנה, ולפעמים גם עורכי לשון מרימים ידיים.

אבל מה? אל תתפלאו אם בדור הבא השפה תעשה עוד צעד אחד קדימה, הגיוני לחלוטין וממש נגזר מקודמו: בשביל לציין את כל האנשים אנחנו נוקטים כולם, בשביל לציין את רוב האנשים רעמסס נוקט רובם.


[1] כשרציתי לתת מקור למשפט הזה נתקעתי: כך הוא מצוטט במסילת ישרים (פרק י'), אבל מסתבר שבגמרא עצמה (בבלי, בבא בתרא קס"ה ע"א), על-פי מהדורת וילנא שנגישה לי, הנוסח הוא דווקא "רוב בגזל ומיעוט בעריות והכל בלשון הרע". מעניין.

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “רובם ככולם

  1. לא הבנתי את ההבדל בין שני המשפטים החז"ליים שציטטת. בשניהם ההתייחסות היא לכלל האוכלוסייה ולא לקבוצה מוגדרת. למעשה משפט "רובם בגזל" משחזר בדיוק את הפנינה של רעמסס.
    אגב, פתרת לי תהיה קיומית שמלווה אותי כבר הרבה זמן: קוראים לה רות אלמגור עמון, או רות טל-מגור רמון?

    • נגמרו העיסוקים החשובים והדחופים, ועכשיו צריך לראות אם יש לי תשובה לשאלה שלך.
      עיינתי שוב בהקשר של המשפט בגמרא ושל הציטוט במסילת ישרים, ואכן לא מצאתי הצדקה ברורה לעין לאמירה שלי שהמשפט מתייחס לקבוצת אנשים מוגדרת. כשכתבתי את זה הכוונה שלי הייתה מעט שונה – מעצם העובדה שכינוי השייכות עקבי (רובם, מיעוטם, כולם) אתה למד ש"כולם" כאן אינו התרגום האוטומטי לeverybody, אלא הוא מתייחס בתודעת הדוברים לקבוצה מוגדרת (גם אם הקבוצה המוגדרת הזאת כוללת את האנושות כולה, עדיין בעיניי יכול להיות חילוק באופן ההתייחסות אליה).
      הפנינה של רעמסס, לדעתי, היא "התמימות השנייה" – דהיינו חוזרת לאותה נקודה אחרי סיבוב. איכשהו קרה ש"כולם" נהייתה אוטומטית בדיבור של הדוברים הוותיקים, אבל עין של ילד תמיד בוחנת את ההיגיון שמאחורי האוטומט, והדובר הצעיר פשוט המשיך ויישם את ההיגיון שמצא.
      איך זה נשמע לך?

      • נשמע הגיוני. ואם כך נשאלת השאלה למה בשפת המבוגרים "כולם" תפס ו"רובם" לא. או שמא יש לשאול להיפך – בחז"ל השתמשו גם ב"רובם" וגם ב"כולם", אז מה פגם נמצא ב"רובם" שגרם לזניחתו?

      • שאלה מצוינת, ואענה עליה את התשובה החביבה עליי: ככה.
        רוב התופעות שיכלו לקרות בשפה – לא קרו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s