אניגיד

הייתה תקופה שמתושלח היה אומר על עצמו משפטי עתיד בגוף שלישי:

"ילך להביא את זה"

"יבדוק מה הבעיה"

"יגמור לשחק ואז יבוא לאכול"

המבנה הזה עורר בי תהיות, ועוד לא הצלחתי לענות על כולן. הרשימה הזאת תיחתם בסימן שאלה.

ראשית, צריך לסלק מוקש אחד: הלגלוג המובנה בנו, בכל המשכילים, על השימוש ביו"ד במקום אל"ף בפועלי מדבר בעתיד. זו הרי בדיחה קבועה. כשרוצים לחקות דובר לא משכיל, עוברים ליו"ד בעתיד. למשל, כשדויד גרוסמן נותן את רשות הדיבור לערס, הוא שם בפיו איום עילג: "אמא שלך לא תכיר אותך אחרי שאני יגמור איתך" (מישהו לרוץ אתו, עמ' 153).

האמת היא שאין הבדל בהגייה. כשיש לנו במשפט רצף aniagid, גם הדובר המשכיל לא מבצע עיצור סותם סדקי (זה התיאור הפונטי של אל"ף) בין החיריק של אני לפתח של אגיד. גם בהקשרים אחרים בדיבור האל"ף כבר די נעלמה לנו, והכתיב שלה הוא רק מזכרת. אז דווקא בצמידות כזאת למילה שנגמרת בחיריק מישהו מצפה שבאמת נתייחס לאל"ף? לא, זה לא קורה. כמו בעוד הרבה סוגיות בלשון, גם כאן רובנו יודעים לא להסגיר את עצמנו בכתיבה. לא לכתוב באמת כמו שאנחנו מדברים, אלא לפי כללי הכתיבה שלמדנו בעל פה. מיעוטנו – אלו שלא זכו לקרוא הרבה בחייהם – משקפים בכתיבה את ההגייה האמיתית, והתוצר הוא אני יגיד.

מתושלח, שלא ידע לקרוא באותה תקופה, הכיר רק את ההגייה של הצירוף הזה, ובתהליך גזירה לאחור הגיוני, הסיק שהפועל פותח ביו"ד. המסקנה הזאת לא הייתה נחשפת לו היה נצמד לסגנון הדיבור של המבוגרים; aniavi יכול להתפרש אני אביא או אני יביא, אין הבדל בהגייה.

אלא שמתושלח בחר לדלג על כינוי הגוף, דהיינו על המילה אני. כשילד אומר רק יביא, זה כבר בולט מאוד. אני משערת שהוא לא חש צורך בהוספת הכינוי, גם מתוך זיקה למשפטים דומים בזמן עבר. אנחנו רגילים לומר הלכתי ולא אני הלכתי, סידרנו ולא אנחנו סידרנו.

עולה מכאן שהשאלה הגדולה באמת היא על ההבדל הסגנוני בין העבר והעתיד בדיבור שלנו. שוב, כמו בכל כך הרבה מקרים, הסגנון המקורי של הילד חשף את חוסר ההיגיון בשפה עצמה. למה בעבר הבאתי את הדפים ובעתיד אני אביא את הדפים?

נראה לי שההגיוני יותר בין השניים הוא העבר, זה שאינו בא בצמידות לכינוי גוף. בשביל מה צריך את כינוי הגוף? הרי הפועל עצמו מעיד על גוף ראשון יחיד. למה לנו לטרוח להטות פעלים לאלך-נלך-תלך-תלכו ושות' אם ממילא מצמידים אליהם כינוי גוף? באנגלית צריך כינויי גוף, כמובן. שם אין הטיית פעלים לגופים. המילה went לבדה אינה מוסרת מספיק מידע. הכרחי להוסיף לה I, you או כל כינוי אחר. אבל בעברית יש הטיית פעלים, אז לשם מה אנחנו מוסיפים את הכינוי? ולמה רק בפועלי עתיד?

אם יש למישהו השערה, אשמח לקרוא.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “אניגיד

  1. אני חושבת שמציינים כינויי גוף בעתיד בעיקר בגוף שלישי.
    למה?
    בגוף שלישי זכר מציינים את הכינוי גם בעבר. אומרים "הוא עשה", לא סתם "עשה". אז אין שאלה לגבי "הוא יעשה".
    גוף שלישי נקבה נשמע כמו גוף שני זכר: "היא תעשה", "אתה תעשה". אז חייבים כינוי.
    גוף שלישי רבים – אולי כי כבר מציינים כינוי בגוף שלישי יחיד…

    בגוף שני ובגוף ראשון לעתים קרובות לא מציינים כינוי גוף בעתיד.

    • לגבי גוף שלישי אני מסכימה אתך לגמרי, והתלבטתי אם לכלול את הסיוג הזה ברשומה. בגוף שלישי הרבה פעמים גם נוקבים בשם, וגם כשלא – לא מוותרים על הכינוי, לא בעתיד ולא בעבר.

      אבל לגבי גוף ראשון וגוף שני אני חולקת עלייך. קראי בבקשה שוב את הציטוטים שבראש הרשומה. האם יש סיכוי שהיית שומעת אותם בשיחה יומיומית עם אדם מבוגר?

  2. יואבי (3.5) לפני כמה ימים סיפר לרחל ש: "אמא ואני יַשְנוּ וקמו" (סליחה על שגיאוות הניקוד). אולי יכול לתת עוד רמז?

    • זה קטע!
      היחס בין אני-אתה-הוא לא ממש זהה ליחס בין אנחנו-אתם-הם:
      "הם" – רק גוף שלישי; "אתם" – יכול להיות רק גוף שני (אתה ואתה) ויכול להיות גוף שני ושלישי (אתה והוא), ו"אנחנו" יכול בדוחק להיות רק גוף ראשון (שניים שמדברים במקהלה?), אבל לרוב הוא גוף ראשון ושני (אני ואתה) או גוף ראשון ושלישי (אני והוא) או אפילו שלושתם יחד. אז יואב מחיל את הכלל הזה גם על "הם" ומרשה לו לכלול שני גופים ביחד 🙂

  3. "אלך להביא את זה", "אבדוק מה הבעיה", "אגמור לשחק ואז יבוא לאכול" – משפטים תקניים בעברית. למה אנחנו לא מדברים ככה? אולי כי ההטיה בהברה הראשונה של המשפט ועשויה שלא להישמע, ולכן אנחנו מוסיפים "אני" כדי להדגיש אותה.

    • ייתכן.
      ואז זה קצת אירוני, כי זה תהליך שמזין את עצמו: קשה לתלות את פענוח הגוף על האל"ף החלשה שבראש המילה, אז אנחנו מוסיפים כינוי גוף לפניה, ובכך אנחנו מנטרלים אותה סופית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s