תֹּאכִילִי – המשך

ברשומה הקודמת נשארה שאלה פתוחה: מה גרם לרעמסס, פעם מזמן כשהיה בן שלוש, להמיר את תַּאֲכִילִי בתֹּאכִילִי? מה היה ההיגיון הלשוני שהנחה אותו לעצב דווקא ככה את שורש א-כ-ל בבניין הפעיל, ערב אחרי ערב?

הנה התאוריה שלי:

השורש א-כ-ל שייך לקבוצת שורשים יוצאי דופן בין השורשים הפותחים באל"ף (ובעגה המקצועית: גזרת נפ"א).

הגזרה הזאת כוללת כמה עשרות שורשים, ורובם מקבלים בבניין קל בזמן עתיד ניקוד די דומה לשורשים הרגילים, השלמים. תֶּאֱגֹר כמו תִּרְשֹׁם, תֶּאֱמַץ כמו תִּנְעַץ. האל"ף לא ממש יודעת להסתדר עם שווא נח (נסו לומר *תִּאְגֹּר, עם אל"ף אמיתית – ללא תנועה – שחוצצת בין התי"ן לגימ"ל, התהליך הפונטי שהוביל לחטף-סגול יהיה ברור), ובעקבות האל"ף גם התי"ו בראש המילה זזה טיפונת מחיריק לסגול, אבל בגדול רואים שזו אותה תבנית.

השורש א-כ-ל, ועמו רק עוד חמישה שורשים, מקבלים כאן ניקוד שונה לגמרי: תֹּאכַל, תֹּאבַד, תֹּאפֶה, תֹּאמַר, תֹּאחֵז, תֹּאבֶה. נבצר ממני להסביר את ההתנהגות החריגה הזאת. אני יכולה רק להעיר שבניין קל, באופן כללי, הוא בניין לא פשוט, מרובה הסתעפויות, ורבות בו החריגות.

תינוקות של בית רבן קולטים את החריגה הזאת (בעיקר במילה תאכל השגורה על לשוננו), ואף אם אינם מסוגלים לתאר אותה במילים אקדמיות, הם נותנים לה ביטוי. הילדון שצוטט לעיל ביטא את ההבנה הזאת כשהעתיק את החולם גם לבניין הפעיל, וכך הפך את השורש א-כ-ל לחריג גם שם: תֹּאכִילִי במקום תַּאֲכִילִי. אם בבניין קל אפשר להתפרע עם חולם, גם בבניין הפעיל אפשר; ומה שמותר למחוקקי לשון המקרא, מותר גם לדרדק הפרטי שלי.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “תֹּאכִילִי – המשך

  1. יכול להיות שיש כאן גם היקש לגזרת פ"י? תֹאכילי כמו תוציאי?

    (ובלי קשר: ברכותיי! כיף גדול לקרוא אותך!)

  2. יואבי מתעקש לשתות "בכוס שבורה!" (לא מקובל עליו האופציה של להישבר. או שזה שבור או שלא!).
    בנוסף, הוא אף פעם לא מוצא. רק מחפש (או שלא): "אני לא מחפש את זה" ולחילופין בחיוך מאושר של ניצחון: "חיפשתי!"

  3. לרות – בהחלט ייתכן, לא חשבתי על זה. יש עוד מקרים שפ"י ופ"א מתערבבים? (נשמע לי מאוד מוכר, אבל לא מצליחה לחשוב על דוגמה כרגע).

    יוקטנה – איזה קטע עם ה"מחפש". זה מזכיר שלרעמסס (שוב הוא) הייתה תקופה ארוכה שבמקום "התעורר" היה אומר "נרדם". היה משעשע ביותר.
    הכוס ה"שבורה" – זו כוס שאתם אומרים עליה "שבירה"? אם לא – לא הבנתי.
    ומחכה ליום שאשמע גם חוכמות של צביה.

  4. ההסבר לצורה תֹּאכַל די פשוטה… זה היה תִּאְכַּל כנראה, במלעיל, הפך ל תַּאְכַּל (הנמכת תנועה), הפך ל תָּאכַּל, ואז נכנס לתוקפו המעתק הכנעני וזה נעשה תֹּאכַּל ואז תֹּאכַל. די פשוט (ייתכן שבג"ד כפ"ת קרה לפני המעתק הכנעני, אני לא בטוח, זה לא רלבנטי לעניין בכל אופן)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s