המלצות קריאה

מבין כל האתרים שאני נהנית לדפדף בהם מפעם לפעם, הנה כמה כאלה שקשורים בדרך זו או אחרת לנושאי הבלוג הזה (לצד כל תיאור – טעימה קלה):

 # האקדמיה ללשון העברית. לא רק פסיקת הלכה, לא רק קביעת תקן (שמותר לחלוק עליו). אתר האקדמיה הוא מגרש משחקים לאוהבי עברית, וכשאני מגיעה אליו לחפש התייחסות לאיזה נושא שטורד את מנוחתי אני יכולה בקלות למצוא את עצמי לא מתאפקת וגולשת מקישור לקישור, מהמילון ההיסטורי לסוגיות בעברית, וממבחר התשובות לגלגולי המילים. תיהנו.

החוליה האחרונה עד כה בגלגולי המשמעות של המילה גאון נוצרה בעברית החדשה: בהשפעת דמיון הצליל למילה הרומית genius, אשר נתגלגלה ללשונות אירופה השונות, התרחבה משמעות התואר גאון מ'אדם חכם בתורה' לאדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים. המילה גאון מצטרפת לקבוצה מעניינת של מילים מן המקורות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילים לועזיות, דוגמת מְכוֹנָה שבתנ"ך פירושה 'כַּן, בסיס' ובימינו machine. (מתוך מגאון הירדן לגאונת הכיתה)

# השפה העברית. אם במקרה יש אוהב עברית שעוד לא הכיר את האתר המקיף, המעמיק, הנגיש הזה, שאפשר למצוא בו תשובה טובה לכל שאלה שעולה על הדעת – הוא מוזמן לקרוא את התגובות של רוני לרשומות שלי כאן בבלוג, ולראות שהרשומות עצמן הן רק ההקדמה לדיונים האמִתיים.

פעלים מגזרת נחי ל"י קיבלו תכונות הדומות לגזרות נחי ל"א ולהיפך. למשל, כינוי המושא החבור של עשה+אותם הוא עשאם ולא עשם; מהפעלים נשא וקרא מתקבלים נשוי וקרוי; מתקבלות הצורות לקרות (במקום לקרוא), מצינו (במקום מצאנו), לירד ולישב (במקום לרדת ולשבת). (מתוך לשון חכמים)

# פורום לשון בynet. שאלות מכל הבא ליד, תשובות מעמיקות של מקצוען אמִתי, ושיחה ערה בין כמה משתתפים קבועים רחבי דעת.

בעברית (לא רק בעברית, אבל נתמקד בה) יש תהליך של גזירה, יצירת מילה ממילה מחלק דיבר אחר, למשל שם מפועל או פועל משם. התהליך הזה הוא חופשי, ואין הגבלה עליו. כך למשל מהפועל שמר גזרנו את השמות שומר, משמרת ושמירה, ומהשם סולם יצרנו את הפועל הִסלים.
בימי הביניים נגזרו המילים מהות, איכות וכמות ממילות השאלה מה, איך וכמה. בעברית החדשה נוצר הפועל כימת מהשם כמות, והפועל אייך ממילת השאלה איך. עוזי אורנן מדבר על תהליך של סחיטת שורש. למשל, למילה כמות אי אפשר לייחס שורש, אבל הדוברים מתייחסים אליה כאילו הייתה מהשורש כמ"ת, ויוצרים את הפועל כימת. בדרך דומה נוצר הפועל מיקם מהשם מקום (שהשורש ההיסטורי שלו הוא בכלל קו"מ, כמו מטוס מהשורש טו"ס). (מתוך תשובה לשאלה על הפועל 'כימת')

# דגש קל. בלוג קיבוצי של כמה אנשים שחושבים שבלשנות זה ממש כיף. עורכי לשון שנכנסים לשם צריכים להיות מוכנים לספוג כמה עקיצות, אבל מילא; בלי לרדת קצת על עורכי לשון אי אפשר להיות בלשן אמִתי.

לא זו אף זו, ששפה חיה איננה זברה, שכולה שחור לבן. הו לא. אנחנו בפוסט מתגלגל, שתוך כדי כתיבתו הבנתי את הקסמיות שבשפה (קסם הוא הֶחתול שלנו, שבחלקו לבן ובחלקו מספר גווני אפור). אם הייתי אומר "כך היה עליך לקרוא את זה" הכל היה טוב ויפה. אך האם מדובר פה באמת בצורת העבר של "יש?" (מתוך היה לקרוא?)

# האקדמיה הדיאלוגית. איך אתר שעוסק בחינוך קשור לבלוג בלשני? מסתבר שההשקפה על תפיסת השפה של ילדים, שהנחילו לי מוריי, לא חייבת לכבול את עצמה רק לתחום הבלשנות. חכמים אחרים פיתחו ממש את אותה השקפה כתפיסה חינוכית, העמיקו ומעמיקים בה, ודולים מים חיים.

כששואלים ילד שמתחיל לדבר מאין הוא מכיר את המילה "סוס", הוא יגיד שהוא יודע מעצמו, שאף אחד לא אמר לו. והוא יתעקש על כך בעקשנות שאנו עשויים לפרש כילדותיות, או סתם גאוותנות.

אבל באמת לא סתם הוא מתעקש: יש מובן עמוק שבו הוא צודק – הוא זה שהמציא את המילה "סוס". כי אף על פי שהמילה סוס הייתה שם בסביבה, בשפה, כחלק מן האקלים שבו גדל, הוא היה צריך להמציא אותה מחדש בנפשו. גם אם היה שם מישהו שהצביע ואמר לו "הנה, זה סוס" עדיין זה היה מחוסר משמעות מבחינתו עד שהבשיל בתוכו משהו.

וכשהבשיל המשהו הזה והוא למד את המילה סוס, הוא לא למד אותה כי מישהו אמר לו – העביר לי מידע "זה סוס" – הוא למד אותה כי הוא שמע אותה מאות פעמים לפני כן. בהתחלה היא הייתה חלושה, לא מובנת, לא מחוברת, ואט אט היא בקעה מתוך הערפל עד שמילאה את תודעתו. היא הבשילה בצד מילים אחרות, ובצד מיומנויות שפתיות ואחרות שרבות מהן כבר היו טבועות בנפשו, ואז יום אחד, בכוח יצירתו הוא גילה אותה בנפשו. משם דלה אותה בביטחון של הרגשה וידיעה, מביא אותה בו זמנית גם מן המעמקים ההיסטוריים שבהם נוצרה לראשונה, ואשר לשם גם מחוברים שורשי נפשו.

וכשהוא אומר לפיכך "אני גיליתי את המלה סוס" הוא צודק, הוא אכן המציא אותה מחדש. (מתוך מתמטיקה מושחתת 2)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s